UX Job Titles - למה זה כל-כך מסובך???

סט הכישורים הנדרש מאנשי UX בתפקידים שונים שונה זה מזה מהותית, מה שמצדיק מספר בעלי מקצוע נפרדים עם התמחויות שונות שאמורות להשלים זה את זה. אבל בחיים כמו בחיים – לפעמים יש יוצאי דופן וגם לכוחות השוק יש מה לומר. אפילו השפה העברית משחקת תפקיד משמעותי כאן – לטוב ולרע. מה שבטוח, לכולם מגיע שיהיה להם UX בשם התואר שלהם. 

יצאתי למשימה בלתי אפשרית לנסות לעשות קצת סדר בבלאגן ולהציג תמונה קצת יותר אינטגרטיבית, גם אם מורכבת. מקווה לחזור הביתה בשלום.

כשזה מגיע לאנשי ונשות מקצוע העוסקים בהיבטים השונים של תחום ה- UX, מגוון שמות התואר והשילובים ביניהם כל-כך מגוון ומופרך עד שמישהו כבר המציא לכך מחולל שמות רנדומלי. תוכלו למצוא שם שמות תואר כגון Lead User Centered Extraordinaire, Black Belt Front End God ועוד כהנה וכהנה כינויים משעשעים. אבל עכשיו ברצינות – מדוע איננו יכולים להחליט על שמות מוסכמים?

אז למה באמת זה כזה מסובך?

הרשו לי להציע לכם את ההשערה שלי שמורכבת משלוש סיבות:

1. היסטוריה – עולם ה- UX עבר שינויים מאוד גדולים בשני העשורים האחרונים. מעיסוק בשמישות נטו עברנו לעולם הרבה יותר רחב והוליסטי שמערב סט כישורים (skill set) מדיסיפלינות שונות – חלקן מוגדרות היטב וחלקן יותר "רכות". פעם היינו מומחי "הנדסת גורמי אנוש" ועם השנים הפכנו ל"מומחי UX" שזה תיאור שנועד לקפל בתוכו הרבה יותר.
   אני אוהב להשתמש בתרשים הזה כדי להסביר זאת:
   תחום ה- UX והתחומים המוכלים והנושקים לו - מדגים את השינוי הגדול שחל בתחום בשנים האחרונות
2. הסיבה השניה קשורה למקום שלנו בהיררכיה האירגונית – האם אנחנו גורם מייעץ או גורם מנחה? מכאן הגיעו שמות התואר של Consultant, Expert, Practitioner וכיו"ב. דרך אגב, לפי דעתי, על אנשי ונשות UX השייכים לארגון להימנע מהתואר Consultant כיוון שהוא מקדם תודעה של מייעץ ללא סמכות וללא אחריותיות (accountability), אבל על כך דיברתי מספיק בפוסט על השפעה ללא סמכות רשמית.
3. הסיבה השלישית היא פשוט בילבול. חלקינו מתמחים בביצוע בדיקות שמישות, חלקינו עוסקים יותר במחקר, חלקינו עוסקים יותר בצד של הגדרת האינטראקציות והשמישות, חלקינו בצד של העיצוב הגרפי, חלקינו עושים קצת מכל דבר, וחלקינו לא ממש סגורים על עצמנו.

עכשיו ננסה לעשות קצת סדר

כל עוד לא תחול הסדרה בנושא, כל אחד יעשה כטוב בעיניו, אבל אני רוצה להציע לכם את שמות התואר הקולעים ביותר לדעתי שמכסים את רוב הטווח של התחום:

• ארכיטקט.ית UX – התפקיד הזה כולל אחריות על כל הצד של האפיון הלוגי של המוצר. כלומר, איזה מנח (posture) יהיה למערכת, כיצד יתבצע הניווט בתוכה, איך יש להציג את היררכיית המידע, באילו דפוסי אפיון צריך להשתמש, היכן יש למקם אותם במסך, וכיו"ב. התוצר של ארכיטקט.ית ה- UX בד"כ יכלול גם Wireframes לתיאור סכימטי של המערכת ותיאור מילולי של האינטראקציות בתוך ובין המסכים. לארכיטקט.ית UX יש בד"כ גם נסיון בביצוע בדיקות שמישות ברמה בסיסית לפחות.
• מעצב.ת UX – התפקיד הזה כולל אחריות על הצד הויזואלי יותר של האפיון – כיצד השימוש בצבעים, אייקונים, אנימציות, סוגי פונט וגודלם ישרתו את חוויית המשתמש אותה אנו מבקשים ליצור. התוצר של מעצב.ת ה- UX הוא לרוב נכסי עיצוב (design assets) ו- Spec המתאר לפרטי פרטים את צבעם של האלמנטים, הגדלים המדויקים שלהם והמרווחים ביניהם.
• חוקר.ת UX – תפקיד זה הוא פריוולגיה שאין להרבה חברות בארץ, למרות שבמקומות רבים בחו"ל חברות מעסיקות דמות כזאת גם כאשר הצוות הוא קטן יחסית. חוקרי UX אחראים על איסוף שוטף של פידבק מהמשתמשים, על ניתוח שימושים, על ביצוע A/B Testing ובדיקות שמישות מתקדמות. התוצר של חוקר ה- UX הוא דו"ח שמישות מקיף ומפורט.

כפי ששמתם לב, לשלושתם יש "UX" בשם שלהם. זה חשוב כיוון ששלושתם, כל אחד מנקודת המבט שלו, תורמים לחוויית המשתמש הסופית אותה יחווה לקוח הקצה של המוצר. כל שם תואר שמשמיט את צירוף האותיות הזה שוגה לדעתי. מהסיבה הזאת גם החלוקה שהשתרשה בשנים האחרונות בין UX ל- UI שגויה מן היסוד ויש להימנע ממנה לדעתי. היא ממחישה את ההתנשאות של חלק מאלה שעוסקים באפיון על פני אלה שעוסקים בצד הויזואלי, ומייצגת תפיסת עולם שדוגלת בהפרדה קטגורית, על פני זאת המבקשת לחבר בין העולמות.

בכל אופן, בין אם הסכמתם איתי לגבי שמות התואר או לא, התפקיד של אנשי ה- UX בארגון בינוני-גדול מוגדר פחות או יותר כך:

ארכיטקטי UX

• מעריכים ב- high level את משימות ה- UX
• מגדירים משימות משנה למשימת UX גדולה יותר
• מבצעים סקירה ובקרת איכות על ה- UX
• אחראים על יישום ואכיפת ההגדרות הלוגיות של ה- Design System הארגוני
• יוצרים ומעדכנים דפוסי אפיון קיימים וחדשים
• בהיעדר פונקציה ייעודית כמו חוקר UX – אחראים על הגדרת וביצוע בדיקות שמישות

מעצבי UX

• מעריכים ב- high level את המשימות הגרפיות
• מגדירים משימות משנה למשימת עיצוב גדולה יותר
• מבצעים סקירה ובקרת איכות על העיצוב הגרפי
• אחראים על יישום ואכיפת ההגדרות הויזואליות של ה- Design System הארגוני
• יוצרים ומעדכנים דפוסי עיצוב קיימים וחדשים

חוקרי UX

• אחראים על ביצוע מחקרי משתמשים, בדיקות שמישות ומבחני העדפות
• מגדירים שאלת המחקר ברמה התיאורטית והמעשית (operational)
• מנסחים תסריטי בדיקה ושאלונים שתואמים לשאלת המחקר
• מגדירים את המתודולוגיה לביצועה
• מכינים את כלי הבדיקה והמעבדה
• מכשירים נסיינים
• אוספים מדדים אמפיריים וסובייקטיביים
• מחברים דו"חות

לעיתים יש תפקיד נוסף בקבוצת ה- UX – מפתח.ת Front End. מדובר בתפקיד מגוון שכולל עזרה ביצירת Prototypes מורכבים לבדיקת שמישות, חקירה וקידום טכנולוגיות Front End חדשות, וסקירת ספריות רכיבים גרפיות. אבל המרכיב החשוב ביותר בתפקיד הזה הוא ליצור, לתחזק ולהטמיע ספריית רכיבים גרפיים אשר נבנתה או נעטפה עפ"י הסטנדרט ה- UXי אשר הוגדר בארגון. התהליך הזה הוא לא פחות מקריטי אם אתם רוצים להטמיע בארגון שלכם את הסטנדרט שיצרתם. ספרו לי אם נושא זה מעניין אתכם ואולי אכתוב גם על כך בעתיד.

חד קרן – יש דבר כזה?

מכיוון שהנושא לא מוסדר, ומכיוון שכל אחד יכול להגדיר את עצמו איך שהוא רוצה, בשנים האחרונות נפוץ מאוד לראות את שם התואר UX/UI Designer, וה- UX Full Stack. לאחרונה אף מתרחב השימוש בשם התואר החדש יחסית Product Designer שהוא גרסה מעודכנת ומורחבת של השניים הקודמים שמטרתו לטשטש עוד יותר את הגבול הדק והחשוב בין UX ו- Product.

אז לפני שאספר לכם מה דעתי המלאה בנושא, חשוב לי שתכירו קודם כל את עמדתי העקרונית – סט הכישורים הנדרש מארכיטקטי ה- UX שונה מהותית מזה של המעצבים:

הבדלי היסוד בין הכישורים הנדרשים מארכיטקטי UX ומאלה הנדרשים ממעצבי UX - שני מקצועות שונים שצריך למצוא את הדרך לחבר ביניהם ביעילות

בגלל ההבדל הגדול הזה בסט הכישורים, העולם הישן, לפני עליית ה- UX, דגל במתודולוגיה מבחינה והדרגתית – ראשית יש לעשות קונספט לוגי, אח"כ קונספט גרפי, בהמשך אפיון מפורט לוגי ולבסוף אפיון מפורט גרפי. לאחר עליית ה- UX העולמות הללו נדרשו להתקרב וכך הומצא התפקיד של זה שיודע לעשות הכל.

אם להיות איתכם כן לחלוטין, עד לא מזמן התנגדתי נחרצות לשמות התואר הללו, ואף ראיתי בהם סוג של צלם בהיכל. האמנתי ששמות תואר אלו נולדו בחטא רק כדי שיותר ויותר אנשים ונשים יוכלו להיכנס לתחום ולהציע את מרכולתם בתחרותיות אל מול אנשי ונשות המקצוע הותיקים. היום העמדה שלי קצת יותר מורכבת – קודם כל הכרתי כמה אנשי מקצוע שעושים עבודה די טובה בשני התחומים (אגב, האנשים והנשים הללו תמיד עשו את המעבר מעיצוב לאפיון, ולא להיפך, מה שמעיד על כך שקל יותר ללמוד את הסט הכישורים של המאפיינים מאשר של המעצבים), אבל מעבר לכך, אני מכיר במציאות שבה חברות קטנות יותר מבקשות לחסוך במשאבים ולכן מעדיפות לקבל את שני התפקידים באותה משכורת. יחד עם זאת, חשוב לדעתי להבין שבגלל ההבדלים המשמעותיים בסט הכישורים, קשה מאוד (אך כאמור לא בלתי אפשרי) למצוא אנשי מקצוע כאלה שיהיו טובים בשני התחומים. יסלחו מראש לי מי שייעלבו, אבל לרוב, שימוש בשם תואר כזה עלול להעיד על רמה מקצועיות בינונית. עבור חלק מהחברות זה אולי עשוי להספיק, אבל לפחות בחברות בינוניות-גדולות, אין זה הפתרון הנכון לדעתי. הפתרון הוא לכבד את ההבדלים בין סט הכישורים השונה, אבל לדאוג לקרב ביניהם מתודולוגית – ארכיטקטי ה- UX ומעצבי ה- UX צריכים לעבוד יד ביד בשותפות ובסינרגיה. אולי בפוסט עתידי ארחיב על כך את הדיבור ואספר לכם כיצד אני מציע לעשות זאת.

בקיצור, אם אתם יודעים מי אתם ומה תחום ההתחמות העיקרי שלכם, ואתם עדיין מגדירים את עצמכם UX/UI, אני מציע כך: אם אתה עוסק בעיקר בעיצוב ויזואלי פרופר, קרא לעצמך מעצב UX ובאנגלית UX Visual Designer (בגלל דו המשמעות של המילה Designer באנגלית). אם את עוסקת בעיקר באפיון לוגי של מערכות קראי לעצמך ארכיטקטית UX (פה אין בעיה עם האנגלית). אם אתם עדיין על הגדר או שאתם בטוחים שאתם תותחים בשני התחומים כנראה שאתם יכולים להישאר עם UX/UI (או אם להיות עקבי אם הצעתי מקודם – ארכיטקט.ית ומעצב.ת UX).

וכעת, אחרי ששרפתי את עצמי בקרב חצי מהקהילה, שום דבר לא עוצר אותי מלהצית עוד כמה שריפות קטנות.

האם יש ערך להכשרה מעמיקה בתחום?

לפני עליית ה- UX, מי שעסקו בתחום הגיעו לרוב עם הכשרה של תואר שני לפחות בתחום רלוונטי – פסיכולוגיה קוגניטיבית, תעשייתית, או אפילו הכשרה יותר ממוקדת באוניברסיטאות שונות בעולם. יחד עם זאת, בשנים האחרונות, בזכות הפריחה בתחום, נוצר ביקוש עצום לאנשי ונשות מקצוע, כולל לכאלה שלא השלימו תואר מתקדם ממוסד אקדמי מוכר.

הסוגיה הזאת העסיקה אותי רבות לאורך הקריירה שלי – מהו הערך המוסף, אם בכלל, שיש למי שסיימו תואר בתחום קשור? ובכן, הגעתי למסקנה שההבדל נעוץ בשני דברים – היכולת לנמק, והיכולת לבצע בדיקת שמישות איכותית.

נתחיל עם היכולת לנמק. לאורך הקריירה שלי גיליתי שאם אני מבודד את גורם הנסיון, לאלה עם הכשרה יסודית ומעמיקה, ולאלה ללא הכשרה כזאת, יש יכולת די דומה לספק פתרונות UX. מצאתי אנשי ונשות UX מצוינים ללא הכשרה רשמית, ואנשי ונשות UX פחות מוצלחים עם הכשרה רשמית מכובדת. ההבדל ביניהם נעוץ בד"כ ביכולת לנמק היטב את העבודה שביצעו. אנשי ונשות UX ללא הכשרה רשמית יסודית מוגבלים יותר ביכולתם לנמק באופן משכנע את החלטותיהם, ויישענו, לעיתים קרובות, על התחושות והאינטואיציות שלהם. אלה עשויים להיות תקפים יותר או פחות, אבל בעיני הם אף פעם לא יכולים להספיק. זה לא אומר שכמנהל לא איפשרתי לחברי הצוות שלי להתבסס על התחושות והאינטואיציות הללו, אבל דרשתי תמיד לקבל נימוק. "הרי לא הייתם סומכים על מהנדס בניין שהיה אומר לכם 'מרגיש לי נכון למקם עמוד תומך בדיוק כאן!', נכון?" הייתי מטרחן מדי פעם.

העניין הוא שבתחום שלנו לכל אחד יש דיעה – ללקוחות שלנו, למשתמשים שלנו ולהנהלה. שהרי כולם משתמשים, הלא כן? כולם עושים את השגיאה הנפוצה של "אני המייצג.ת האולטימטיבי.ת של המשתמש.ת" – כלומר, השלכה מנסיון סובייקטיבי ומהעדפות אישיות. זאת תחושה חזקה מאוד שעל מנת להתמודד איתה באפקטיביות, עלינו אנשי ונשות ה- UX, להיות מסוגלים לנמק את ההחלטות שלנו. זאת הסיבה שעבורי, מציאת פתרונות UX היא לא סוף הסיפור. אנחנו חייבים להיות מסוגלים להסביר אותם ולהגן עליהם. וזאת גם הסיבה שבגינה אני מתעקש שחברי הצוות שלי יעשו את המאמץ להסביר מה עומד מאחורי פתרונות ה- UX שלהם. זה לא תמיד מתקבל באהבה, אבל אני מקווה שחלקם לפחות מעריכים זאת, גם אם זה לוקח להם קצת זמן.

ומה לגבי היכולת לבצע בדיקת שמישות איכותית? ובכן, אנשי ונשות UX שעברו הכשרה יסודית ממוסד מוכר ורציני, לא כל שכן, תואר מתקדם בתחום קשור, לרוב יגיעו עם נסיון כלשהו לתכנן ניסוי, להריץ אותו, לנתח אותו ולתקשר אותו. הנסיון הזה, וההכשרה שקודמת לו, מאפשרים לאנשי ונשות ה- UX בעלי הכשרה כזאת לבצע בדיקות שמישות איכותיות יותר. כלומר, בדיקות שמישות שמצליחות לבודד טוב יותר את המשתנים המתערבים, לנקות הטיות קוגניטיביות שלהם עצמם ושל הנבדקים, ולהפיק סטטיסטיקות בעלות ערך. תרצו או לא תרצו, אלו מיומנויות שרוכשים בלימודים גבוהים, וכשלא רוכשים אותם קשה להשלימם תוך כדי העבודה.

אך האם יש ליתרון הזה משמעות בקידום עובדים? כן ולא. אני עדיין מאמין גדול שמי שמתקדם בעבודה הוא מי שעושה עבודה טובה, ולכן אני חושב שהסיכויים של מי שיש להם הכשרה יסודית בתחום עם היכולת לנמק ולבצע בדיקות שמישות איכותיות, גבוהים יותר ממי שאין להם. יחד עם זאת, חשוב להבין שבעולם האמיתי, כשמנהלים שוקלים קידום או העלאה במשכורת, הפרמטרים המקצועיים היחידים שהם ישקלו הם הנסיון והתרומה של העובד. אני לא מכיר מנהלים שיסתכלו בשלב הזה על ההכשרה של העובד ויראו בזה שיקול רלוונטי – מה שהשגתם בעבודתכם הוא הדבר היחיד שיקבע.

ואיך מחליטים לגבי קידום?

נושא כאוב נוסף שהיה צריך להיכנס לפוסט הזה הוא קידום ודרגות – מי הוא senior, expert וכל ואריאציה אחרת שאתם מוצאים במרחב. הסיבה שלא נכנסתי לזה לעומק היא כי אני חושב שאין באמת אפשרות לעשות זאת אם לא נסכים קודם על שמות התואר ומה הם כוללים בדיוק. לאחר שנעשה זאת אולי נוכל להגדיר את המשמעות של הדרגות השונות באמצעות אמנה שתהיה מוסכמת על הקהילה. האמנה הזאת צריכה לכלול התייחסות למגוון האספקטים שאנשי ונשות UX אמורים לעסוק בהם, ולהגדיר מהן דרישות הסף מכל אחד מהדרגות. למשל, אפשר לומר שארכיטקטי UX מתקדמים לדרגת Senior רק לאחר שעשו לפחות עשרה קונספטים שונים בלפחות שתי פלטפורמות, אפיינו לפרטי פרטים לפחות 25 מסכים, ביצעו לפחות 2 בדיקות שמישות בהיקף בינוני, עבדו במשך לפחות שנה עם מעצבים גרפי ועם קבוצת מוצר ופיתוח, והובילו בהצלחה שני תהליכי שינוי משמעותיים בארגונים שבהם עבדו.

הבעיה הגדולה יותר תהיה מדידת איכות העבודה. הפתרון שעולה בדעתי כרגע הוא הקמה של גוף מקצועי אובייקטיבי מייעץ שתפקידו להציע למנהלים שמעוניינים בכך מאגר של תרגילים מעשיים עם קוים מנחים לפתרון נכון. על המאגר הזה להתעדכן באופן תכוף כמובן כדי למנוע העתקות, אבל אם נעשה זאת נכון התרגיל יוכל לשמש את המנהלים בבואם לבחון את המועמדים לקידום בצורה יותר אובייקטיבית. אפשר אפילו לחשוב על מודל שבו התרגיל נשלח חזרה לאותו גוף שגם נותן ציון והמלצה למנהלים ששוקלים את הקידום.

אמנה כזאת יכולה לשמש לא רק את המנהלים ששוקלים קידום של עובדים, אלא גם את העובדים עצמם שמקבלים מושג טוב יותר לגבי המצופה מהם על מנת שיוכלו להתקדם בארגון. אמות מידה אובייקטיביות וחיצוניות שכאלה יכולות גם להוריד הרבה לחץ מהמנהלים שעשויים להיות נתונים להשפעות פוליטיות כאלה ואחרות מצד העובדים והארגון. בכל אופן, פתרון מהסוג הזה צריך להיבנות בשיתוף הקהילה ומופץ לארגונים השונים מתוך תקווה שאלה יהיו יותר אחראים בבואם לקדם אנשי ונשות UX בארגון שלהם.

שורה תחתונה

• בואו ננסה להתכנס לשמות תואר מקצועיים שמתארים בצורה הקרובה ככל האפשר את ליבת העיסוק שלנו
• בואו נוציא מהלקסיקון שלנו ש- UX זה אפיון, ו- UI זה עיצוב. כולם עושים UX, ואצל כולם זה צריך להשתקף בשם התואר המקצועי
• בואו נכבד את סט הכישורים השונים של המקצועות השונים ונתמקד בהידוק הקשר ביניהם באמצעות שיטות עבודה מכבדות ומקרבות, במקום ע"י חיפוש חדי קרן נדירים
• להכשרה מקצועית מעמיקה יש מקום חשוב, והיא עשויה להוות יתרון, אבל היא לא חזות הכל
• אחרי שנעשה סדר בשמות התואר שלנו בואו ננסה לעשות סדר גם בדרגות המקצועיות

תודה רבה לשפיר בליצקי על העזרה בעריכת הפוסט. שפיר בתחום בתחנות שונות מאז ימי הבועה הפרועים של שנות ה-2000 והשתדל לעשות וי על כל טרנד טכנולוגי שהיה קיים – אפילו הספקנו לעבוד יחד בנייס כמה שנים. כיום שפיר מוביל את חווית המשתמש במרכז החדשנות של ג'י.פי.מורגן ישראל.

תודה רבה לקרן וולפוביץ, בר פלוגתא האולטימטיבית שלי לגישת ה- UX/UI שאיתגרה אותי. קרן היא ארכיטקטית UX ב Live person, עם עבר עשיר בניהול כארט דירקטור הן בסטארט אפים והן בחברות גדולות.

תודה לרקפת להט על הסיוע בניסוח א-מגדרי.